המבוטחת עברה תאונה ותבעה בגין נזקי רכוש; לאחר תום תקופת ההתיישנות, תבעה את חברת הביטוח בגין נכות מתאונה וכן תבעה את סוכן הביטוח בטענה כי ברשלנותו המקצועית גרם להתיישנות התביעה. • התובעת בוטחה במנורה בפוליסת ביטוח חיים, הכוללת בין השאר כיסוי למקרה של נכות מתאונה.
• ביום 7/9/09 נפגעה התובעת בתאונת דרכים, במסגרתה נגרמו לה נזקי גוף.
• ביום 3/2/15 פנתה התובעת למנורה באמצעות סוכנות הביטוח ערן קורצר בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח נכות מתאונה.
• במכתב מיום 16/2/15 נדחתה תביעת התובעת מחמת התיישנות.
• ביום 13/3/16 הוגשה ע"י התובעת תובענה כנגד מנורה וכנגד סוכנות הביטוח עמוס קורצר.
• בתובענה נטען כי סוכנות הביטוח התרשלה והטעתה את התובעת עת הנחתה אותה להמתין עם הגשת התביעה למנורה בגין נכות מתאונה עד לסיום ההליכים במל"ל ולא הבהירה לתובעת כי תביעתה לפיצוי בגין נכות מתאונה מתיישנת בחלוף שלוש שנים ממועד התאונה. עוד נטען כי סוכנות הביטוח לא הסבירה לתובעת מהו מועד ההתיישנות. בנוסף, טענה התובעת כי בשנת 2010 היא נזקקה לניתוח בכתף ופנתה לסוכן הביטוח לשם מימון הוצאות הניתוח בפוליסת מנורה.
• נטען כי סוכן הביטוח הינו שלוח של מנורה וכי רשלנותו מחייבת את מנורה באחריות שילוחית. התובעת עתרה לתשלום תגמולי ביטוח בהתאם לנכות בשיעור 41.68% וכן לתשלום בגין סיעוד עקב תאונה.
• סוכן הביטוח הכחיש כי נתן לתובעת הנחייה להמתין עם קביעת המל"ל לשם הגשת התביעה לחברת הביטוח וכי לא ידע אודות הגשת התביעה המשפטית בעילת הפלת"ד.
• מטעם התובעת הוגש תצהיר לפיו סוכן הביטוח הנחה אותה לעדכן אותו עם סיום ההליכים במל"ל וכי לאחר שיקבל את קביעת המל"ל יפנה למנורה בתביעה לתשלום תגמולי ביטוח. עוד הוסיפה כי הסוכן לא הזהיר אותה כי תביעתה עתידה להתיישן תוך 3 שנים.
• מטעם ההגנה הוגש תצהירו של סוכן הביטוח ערן קורצר לפיו לא הנחה את התובעת להמתין עם הגשת התביעה לתשלום תגמולי ביטוח עד לאחר סיום ההליכים במל"ל, לא שוחח עם התובעת או מי מטעמה בנוגע לתאונה לאחר הפנייה משנת 2010 לתשלום הוצאות הניתוח, כי התובעת ו/או מי מטעמה לא פנו אליו בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח על פי הכיסוי לנכות מתאונה או סיעוד מתאונה עד לשנת 2014 וכי לא ידע על הגשת התביעה לביטוח לאומי או לבית המשפט.
• בחקירתה הנגדית, הודתה התובעת כי מי שהיה בקשר עם סוכן הביטוח לאורך הליך השיקום וההחלמה היה אביה המנוח, כי הוא זה אשר יצר קשר עם סוכן הביטוח וכי היא לא הייתה שותפה לשיחה זו. משנוכחה התובעת כי טענתה ביחס למצג של סוכן הביטוח קרסה, העלתה התובעת טענה חדשה, לפיה התקיימו מספר שיחות, טענה אשר עמדה בסתירה לתצהירה ולנטען בכתב התביעה כי התקיימה בינה ובין סוכן הביטוח שיחה אחת בלבד.
• סוכן הביטוח העיד כי לא הובא לידיעתו כי התובעת הייתה מעורבת בתאונה קשה, לא הובא לידיעתו כי אושפזה עקב התאונה וכי מבוצעת פניה למל"ל, לביטוח החובה או לכל ביטוח אחר. עוד העיד כי לא ידע כי לתובעת נותרה נכות וכי אף גורם לא פנה אליו בעניין זה.
• בתום ההליכים ניתן פסק דין המורה על דחיית התביעה כנגד מנורה וכנגד סוכנות הביטוח. נקבע כי אין כל בסיס ראייתי לטענת התובעת לפיה עדכנה את הסוכן עוד בשנת 2009 אודות פגיעתה בתאונה, אשפוזה וכי מוגשת תביעת פתל"ד וכי אין בסיס ראייתי לטענה לפיה סוכן הביטוח הנחה אותה להמתין לסיום תביעת המל"ל בכדי להגיש את התביעה למנורה.
• הפנייה לסוכן הביטוח בשנת 2009 הייתה רק בגין נזקי הרכוש. אין כל ראיה לפניות נוספות לסוכנות הביטוח ואין ראיה למצג כלשהו שהוצג לתובעת ע"י מר קורצר או כל אדם אחר בשנים 2009 ועד לאחר קביעת נכותה במל"ל.
• אין כל ראיה לכך שנמסר לסוכנות הביטוח כי התובעת סובלת מנכות כלשהי עקב התאונה בתוך תקופת ההתיישנות.
• אין ראיה ממשית לכך שסוכנות הביטוח יצרה אצל התובעת מצג כנטען בכתב התביעה.
• הציפייה מסוכן הביטוח שמקבל פנייה להפעלת ביטוח מקיף בגין נזקי רכוש כי יחקור ויתור אחר מידע שעשוי להקים עילה לתביעה מכוח פוליסות נוספות (נכות או סיעוד) היא ציפייה שאיננה סבירה.
• לפיכך בית המשפט פסק כי הוא אינו סבור בנסיבות המתוארות כי היה על סוכן הביטוח לציין בפני אביה של התובעת או ליצור עמה קשר ולציין בפניה, כי ההתיישנות בפוליסת הנכות עומדת על 3 שנים מיום התאונה או לברר עמה פרטים בנוגע לתקופת האשפוז לצורך הגשת תביעה לקבלת תגמולי ביטוח מכוח פוליסת הסיעוד.
• לנוכח מצבה של התובעת בעקבות התאונה והפגיעה הפיזית שנגרמה לה, ועל אף שמצא בית המשפט לדחות את התביעה, לא ניתן צו להוצאות.
