תביעה בגין נכות מתאונה בסך של כ- 162,000 ₪ בטענה לנכות בשיעור 44%. התביעה נדחתה מחמת התיישנות שכן נמסרה לאחר שלוש שנים וארבעה חודשים ממועד התאונה. התביעה הוגשה גם כנגד סוכנות הביטוח בטענה כי התביעה התיישנה בשל מחדלי הסוכנות בטענות שונות. כך למשל נטען כנגד סוכנות הביטוח כי המבוטח מסר את קביעת המוסד לביטוח לאומי באשר לנכות צמיתה עוד בטרם חלפו שלוש שנים והסוכנות לא העבירה במועד את המסמכים. עוד נטען כי סוכנות הביטוח מסרה למבוטח כי עליו להמתין להתגבשות הנכות. התביעה כנגד חברת הביטוח (מנורה) הוגשה בטענה לאחריות שלוחית, בטענה כי תשלום אובדן כושר עבודה עוצר את מרוץ ההתיישנות ובטענה כי חברת הביטוח לא הזהירה את המבוטח מפני ההתיישנות. הערכתו של מומחה אורתופדי מטעמה של חברת הביטוח היה כי נותרה למבוטח נכות בשיעור 10% בלבד. במוסד לביטוח לאומי נקבעה לתובע נכות בשיעור 27%.
לאור החלטת בית המשפט פוצל הדיון באופן שתחילה ביקש בית המשפט להכריע בטענת ההתיישנות, בטענת הרשלנות ובטענה לאחריות שלוחית. בית המשפט קיבל את עמדת חברת הביטוח להיעדר יחסי שליחות, וכי תשלום אי כושר עבודה אינו עוצר את מרוץ ההתיישנות וכי חברת הביטוח לא אמורה להזהיר את התובע מפני התיישנות. יחד עם זאת מצא בית המשפט לחייב את חברת הביטוח בשיעור של 35% מנזקו של המבוטח בשל העובדה כי בנספח נכות מתאונה אין סעיף התיישנות (גם סוכנות הביטוח חבה באחריות 35% שכן מסרה לתובע כי עליו להמתין עד למועד ההתגבשות ואת המבוטח ברשלנות תורמת בשיעור 30%). לאחר פסק הדין הוסכם על שיעור הנכות כפי שנקבע במוסד לביטוח לאומי ושולמו לתובע תגמולי ביטוח ושכ"ט עורך דין.
לאור הנימוק השגוי לחיוב חברת הביטוח לפיו אין אזכור של תקופת ההתיישנות בפוליסה הוגש ערעור על פסק הדין בטענה כי בפוליסה מצוינת תקופה של שלוש שנים להגשת תביעה (ללא אזכור הביטוי התיישנות) ובטענה כי המבוטח בחקירתו הנגדית הודה כי אין לו טענה כלפי חברת הביטוח בעניין לרבות זניחת טענה זו בסיכומים. סוכנות הביטוח הגישה גם ערעור בטענה כי חברת הביטוח אחראית ממילא באחריות שילוחית למעשיה ובטענה כי על חברת הביטוח שידעה על התאונה להסב את תשומת לב המבוטח לזכאותו. אף המבוטח הגיש ערעור שכנגד בו טען כי אין לחייבו ברשלנות תורמת כלל.
לאחר הגשת עיקרי טיעון נערך דיון במהלכו הסכים בית המשפט כי הגם שהתוצאה צודקת וראויה הדרך שגויה. השופט הדגיש כי לא היה משנה את החלוקה ולפיכך הציע כי התוצאה תישאר אולם פסק הדין יבוטל. חברת הביטוח ויתר הצדדים קיבלו את הצעת בית המשפט, אשר הורה כי פסק הדין יבוטל והתוצאה הכספית תיוותר בעינה.
