נכות אגב חשיפה לרעש מזיק – האם תחשב לתוצאה של תאונה?
המבוטח הגיש תביעה לתגמולי ביטוח בגין נכות כתוצאה מתאונה.לטענת המבוטח נותרה לו נכות בשיעור 10% בגין טינטון ונכות בשיעור 10% בשל ירידה בשמיעה לאחר שבמקום עבודתו היה חשוף משך שנים רבות לרעש.
תאונה מוגדרת בפוליסה כדלקמן: "חבלה גופנית, ללא קשר לסיבות אחרות, שנגרמה על ידי גורם חיצוני אלים ומקרי". מגדל דחתה את התביעה בטענה כי הנכות הנטענת אינה כתוצאה מתאונה כהגדרתה בפוליסה שכן אין המדובר באירוע מקרי או פתאומי. במצב דברים זה סלע המחלוקת נעוצה בפרשנות הגדרת הביטוי "תאונה" בפוליסה.
בית משפט קבע כי לצורך פרוש חוזה ביטוח יש ראשית לבדוק את תכליתו הכוללת הן את המימד הסובייקטיבי, אומד דעת הצדדים והאובייקטיבי, המטרות והתכלית של חוזה הביטוח הספציפי דהיינו, "מהותה של העסקה" (ע"א 300/97 חסון נגד שמשון פ"ב נב(5) 746). במקרה זה קבע בית המשפט כי לשונה החד משמעי של הפוליסה לא מותיר מקום לספקות שהפרוש הסביר להגדרה זו, בייחוד דרישת המקריות, מוביל למסקנה כי אירועים מתמשכים, בלתי ממוקדים, המהווים מעשה של יום ביומו אינם נכללים בגדר תאונה שכן אינם תואמים לתכלית הפוליסה.
לפיכך קבל בית המשפט את עמדת מגדל לפיה חשיפתו המתמשכת של המבוטח לרעש במהלך עבודתו אינה באה בגדר תאונה מאחר ולא נגרמה מאירוע מקרי או פתאומי ומקל וחומר אף לא מגורם חיצוני אלים ומקרי ודחה את התביעה.
בית משפט השלום בירושלים
בפני: כב' השו' ד. מינץ ראובן דוד
ע"י ב"כ: עו"ד א. הר-ציון
נגד
המגן חברה לביטוח בע"מ
ע"י ב"כ: עו"ד מ. צופין ממשרד דורון-בורבין
