1. התובע חולה סוכרת בן 58 הופנה, באמצעות מעבידו, לנתבע 1, סוכנות הביטוח, על מנת שתופק לו פוליסת ביטוח מנהלים.
2. מנורה במגבלת התנאים לקבלת מועמדים לביטוח פעלה בהתאם לבקשת התובע והפיקה לו בחודש נובמבר 2001 את הפוליסה נשוא התובענה שמספרה 1055898-9.
3. הפוליסה הופקה ללא כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה בשל גילו המבוגר של התובע במועד כניסתו לביטוח, מעל גיל 57 וכן בשל מחלת הסכרת בה לקה.
4. התובע טען בכתב תביעתו כי כעבור מספר שנים ממועד הנפקת הפוליסה, אירעה לו תאונת עבודה אשר כתוצאה ממנה הוא איבד את כושר עבודתו.
5. התובע הגיש לבית משפט תביעה לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה חרף אי קיומו של כיסוי ביטוחי בפוליסה בגין מקרה הביטוח הנטען.
6. בתביעתו טען התובע כלפי סוכן הביטוח, כי הציג בפניו מצג שווא רשלני לפיו ניתן לו כיסוי ביטוחי גם למקרה של אובדן כושר עבודה.
7. טענתו של התובע כלפי מנורה הינה כי היא חבה מכוח אחריותה השילוחית ביחס למעשי ו/או מחדלי הסוכן. בשל כך, הגיש סוכן הביטוח הודעת צד ג' למנורה ומנורה מנגד השיבה בכתב הגנה להודעה.
8. בתיק זה נדרשנו להליך הוכחות בו העידו התובע, אישתו, סוכן הביטוח וכן מר שאול בר מטעם מנורה.
9. ביום 26/5/08 ניתן פסק דין לפיו נדחתה התביעה הן כנגד סוכן הביטוח והן כנגד מנורה תוך שבית המשפט קובע כי התובע לא הוכיח שניתן היה כלל לקבלו לאובדן כושר עבודה בנתוניו האישיים וכן לא הצליח התובע להוכיח שהנתבעים פעלו ברשלנות.
