עתרה לקבלת תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה ונדחתה

1. לתובעת שתי פוליסות ביטוח, האחת מסוג מעורב שמספרה 387203-3 משנת 1991 (להלן: "הפוליסה הראשונה") והשניה מסוג עדיף תגמולים משנת 1995 (להלן: "הפוליסה השניה").

2. כל אחת מהפוליסות כוללת נספח המקנה כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה מוחלט (להלן: "נספח אובדן הכושר").

3. התובעת, ילידת 1956 אשר עסקה ביבוא, שיווק וחידוש של רהיטים בחנות שהיתה בבעלותה, החלה סובלת מכאבי גב עזים עקב פריצת דיסק ולטענתה חדלה לעבוד ב- 08/2002.

4. התובעת עתרה לקבלת תגמולי ביטוח בגין הפוליסה הראשונה לתקופה מיום 1.8.2002 ועד ליום 18.2.2004 ולתגמולי ביטוח בגין הפוליסה השניה לתקופה מיום 1.8.2002 ועד ליום 31.3.2005.

5. את תביעתה תמכה בשתי חוות דעת רפואיות האחת, ד"ר קמחי, אורטופד אשר קבע 20% נכות והשניה ד"ר ששון, רופא תעסוקתי, אשר קבע כי התובעת איבדה את כושרה לעבוד. מטעם מנורה ד"ר ולן, קבע כי לא נותרה לתובעת נכות צמיתה בגב ופרופ' לרמן קבע כי התובעת יכולה לשוב לעבודה בתחומים שונים, כמו גם ביבוא ריהוט עתיק.

6. התיק נוהל בבית משפט השלום בת"א ולאחר הליך ההוכחות ניתן פסק דין לפיו קיבלה כבוד השופטת וולצקי את טענות מנורה ודחתה את התביעה.

לצפייה בפס"ד המלא הקש/י כאן >

דילוג לתוכן