יורשי מנוח תובעים תגמולי ביטוח בחלוף 27 שנים

  1. מדובר בתביעה לתגמולי ביטוח בגין מותו של המנוח שאשי חיים ז"ל שהוגשה על ידי יורשי המנוח (חרף העובדה כי הזכאות, ככל שקיימת, הינה למוטבים).
  2. התביעה הוגשה כנגד שלושה נתבעים. מעסיקתו של המנוח, אל-על, קופת התגמולים של עובדי אל-על וכנגד חברתכם.
  3. התובעים טוענים כי המנוח היה מבוטח בביטוח חיים קבוצתי וכי ביטוח זה היה בחברתכם.
  4. את הטענה בדבר היות המנוח מבוטח בביטוח חיים קבוצתי סומכים התובעים על הפרשות בגין ביטוח שנוכו מתלושי השכר של המנוח טרם מותו.
  5. את הטענה כי חברתכם היא המבטחת סומכים התובעים על טענתה של קופת התגמולים כי הביטוח באותה תקופה היה בחברתכם.
  6. לטענתכם, לאחר בדיקות שנערכו, המנוח לא היה מבוטח בביטוח חיים בחברתכם, מלבד קיומם של תגמולים ששולמו על ידכם.
  7. לאור הכחשת הכיסוי הביטוחי על ידכם וטענת קופת התגמולים כי הכיסוי הביטוחי היה בחברתכם הגישה קופת התגמולים גם הודעה לצד שלישי כנגדכם.
  8. המנוח נפטר ביום 4.1.1984 ומשעה שהתובענה הוגשה רק בשנת 2010 הקדמנו וטענו בכתבי ההגנה, הן כלפי התביעה העיקרית והן כלפי ההודעה לצד שלישי, כי התובענה התיישנה.
  9. עוד טענו כי התובענה הוגשה בשיהוי ניכר הגורם לנזק ראייתי שכן לא ניתן לדעת כיום בחלוף 27 שנה האם היה כיסוי ביטוחי ולחילופין, ככל שהיה כיסוי ביטוחי, האם שולמו תגמולי ביטוח.
  10. לאור טענת ההתיישנות אשר הועלתה על ידי כל הנתבעים הורה בית המשפט על פיצול הדיון באופן שבשלב ראשון ישמעו ראיות בשאלת ההתיישנות ולאור הכרעת בית המשפט בשאלה זו יקבע המשך ההליך.
  11. באשר לטענת ההתיישנות הקדימו התובעים וטענו, בהתאם לסעיף 8 לחוק ההתיישנות, כי נעלמו מהם על ידי חברתכם  עובדות עילת התביעה ולפיכך יש להאריך את תקופת ההתיישנות.
  12. מנגד לטענתנו היו התובעים צריכים לדעת על קיומו של כיסוי ביטוחי עוד משנת 1983 וזאת מתלושי השכר ואת זהות המבטחת (חברתכם צוינה בתלושים, אך הכוונה היתה לתגמולים), זאת עוד משנת 2001 לאור מכתב שהתקבל מקרן התגמולים בו נטען על ידי הקרן כי כלל הינה המבטחת.
  13. על פי החלטת בית המשפט הדיון בתיק פוצל כך שתחילה נשמעו ראיות בשאלת ההתיישנות. מועד שמיעת הראיות בשאלה האמורה נקבע תחילה ליום 18.5.2011 אולם לאחר שהצדדים יתייצבו נדחה בשל תקלה ליום 22.3.2012.
  14. מטעם התביעה העיד בנו של המנוח אשר הגיש תצהיר לתיק בית המשפט. מעדותו עולה כי רק בשנת 2001 בעקבות חלום שחלם בו נגלה לעיניו פקיד של חברתכם אשר אמר לו כי אל-על עבדו עליו והעלימו ממנו כסף שמגיע לו הוא הבין שהיה לאביו ביטוח חיים. בעקבות החלום הוא פנה לבדוק את המסמכים שבבית לרבות תלושי השכר מהם הבין לאחר ייעוץ כי למנוח היה ביטוח חיים.
  15. לטענת התביעה לאחר שברור עם חברתכם העלה כי אין כיסוי ביטוחי הרי לאור מצגה של חברתכם הושהה מרוץ ההתיישנות.
  16. מנכ"ל קופת התגמולים שהינה רו"ח בהשכלתה העידה כי אכן היה בחברתכם כיסוי ביטוחי למנוח במועד הרלבנטי וזאת בהסתמך על מאזנים של הקופה שהוגשו על ידה. עדות זו אינה רלבנטית לשאלת ההתיישנות אולם בכך ניסתה להרחיק את טענת הרשלנות שהועלתה כנגד הקופה.
  17. מטעם כלל זומן לעדות תחילה מנכ"ל החברה אולם בהסכמה התייצב לעדות מר שמואל סימנטוב. מר סימנטוב בעדותו תמך במסמכים שנמסרו למשפחה לפיה הם ידעו עוד בשנת 2001 על עילת התביעה אולם הם נמנעו מלפעול.
  18. בתום שמיעת הראיות ולאחר הגשת סיכומים בכתב קבל בית המשפט את עמדתנו וקבע בפסק דינו כי דין התביעה כנגד כל הנתבעים להתיישן.
  19. בית המשפט קבע כי בנסיבות העניין יש לדחות את טענת התובעים באשר סעיף 8 לחוק ההתיישנות שכן ברשות התובעים היו מסמכים המעידים כי ידעו אודות העובדות המקימות את עילת התביעה בסמוך לאחר פטירת המנוח.
  20. בית המשפט הוסיף כי אף אם היה מקבל את טענת התביעה כי רק בשנת 2001 נתגלו להם העובדות עדיין לא עמדו בנטל של שקידה ראוייה וסבירה ולפיכך דין טענה זו להידחות.
  21. לחילופין קובע בית המשפט הנכבד כי אף לשיטת התובעים משנת 2001 ועד להגשת התביעה לבית המשפט חלפו מעל שלוש שנים ואף מעל שבע שנים.

לצפייה בפס"ד המלא הקש/י כאן >

דילוג לתוכן