- מדובר בתובע, יליד 1943 בן 70 כיום, שבוטח במנורה, בין היתר, בפוליסת ביטוח חיים הכוללת רכיב חיסכון (להלן: "הפוליסה").
- בהתאם לבקשת התובע נשלח לו בדצמבר 2006 פירוט עדכני באשר לכספים הצבורים בפוליסה (להלן: "הדיווח השגוי"). מהדיווח השגוי עלה כי בפוליסה נצברו לאותה עת 402,967 ₪
- במרץ 2009 ביקש התובע לפדות את הפוליסה ונמסר לו על ידכם כי הוא צפוי לקבל המחאה על סך של 471,000 ₪ אולם בעת שהגיע לקבל את ההמחאה נתחוור לו כי בשל שגגה שנפלה בדיווח השגוי בפועל עומד לרשותו סכום של 115,640 ₪ בלבד.
- לטענת התובע הוא הסתמך על המצג שהוצג לו ותכנן את עתידו בהתאם למצג בפרק הזמן בין מסירת הדיווח השגוי לבין גילוי הטעות לרבות תמיכה בבני משפחתו בסכומים גבוהים, חיסול עסקיו וריבוי בנופשים בארץ וטיסות לחו"ל.
- הלכה למעשה טוען התובע כי שינה מצבו לרעה בגין המצג הרשלני ולפיכך הוא זכאי לפיצוי כספי.
- נדגיש כי לתובע נשלחו דיווחים שגויים החל ממועד סילוק הפוליסה וזאת משנת 2003.
- התובע הגיש תביעה לבית המשפט בסדר דין מקוצר בנובמבר 2009 בסך של 331,662 ₪.
- במסגרת הגנתה הודתה חברתכם בטעות ו/או בדיווח השגוי אולם טענה כי המדובר בתובע הבקי ברזי הביטוח אשר ידע על הטעות ו/או היה עליו לדעת עליה באופן שאין המדובר בהסתמכות או שינוי מצב לרעה שכן אין כל קשר סיבתי בין הטעות לבין הנזק.
- משא ומתן ו/או גישור בניסיון לסלק התובענה מחוץ לכותלי בית המשפט לא צלחו ובית המשפט לאחר מספר דיונים מקדמיים הורה על הגשת תצהירים וקבע את התיק לשמיעת ראיות.
- במועד שמיעת הראיות נחקר רק התובע על תצהירו לאחר שויתרנו על עדותה של הגברת יעל חרמון שתצהיר הוגש מטעמה.
- כפי שנפרט להלן במהלך חקירתו הנגדית של התובע עלה בידינו לשכנע את בית המשפט כי אין ליתן אמון בטענות התובע.
- בתום שמיעת הראיות והגשת סיכומים מטעם הצדדים דחה בית המשפט את טענות התובע הן בעילה החוזית והן בעילה הנזיקית וקבע כי לא הוכחו על ידו כל היסודות הנדרשים של העילה בדבר מצג שווא רשלני.
- בית המשפט בפסק דינו ציין כי יש ליחס משקל רב לעיסוקו של התובע בתחום הביטוח ולפיכך הסתמכותו על הדיווח השגוי פחותה ממידת ההסתמכות שייחס לדיווח שגוי זה הדיוט בתחום.
- בית המשפט הוסיף כי מחקירתו הנגדית של התובע הסתבר שבעבר הוא פנה לחברתכם בעניין הפוליסה בדרישה לתקן את טבלת ערכי סילוק ובאשר לגובה הגמלה שהייתה אמורה להשתלם בגינה. בעניין זה ציין בית המשפט כי טענת התובע לפיה לא בדק את נכונות הדיווח השגוי אינה אמינה בעיניו והוסיף כי לכל הפחות מדובר בעצימת עיניים מבחינת התובע לטעות בדיווח השגוי שהינה טעות ניכרת לעין לא כל שכן לאור דרישת התיקון בעבר.
- זאת ועוד קבע בית המשפט כי התובע לא הוכיח את הנזק הנטען על ידו הן לאור העובדה שנמנע מלהעיד בני משפחה בהם תמך ו/או את שותפו לעסק שלטענתו חוסל בגלל ההסתמכות והן לאור העובדה שלא קיים פער משמעותי בהוצאותיו של התובע לפני ואחרי הדיווח השגוי.
- יחד עם זאת לאחר שדחה את טענות התובע לא נחה דעתו של בית המשפט מאופן התנהלות חברתכם.
- בית המשפט ציין כי לא רק שמנורה כשלה במסירת המידע השגוי אלא שכשל זה נמשך גם במנגנוני הביקורת שלה שכן הטעות התגלתה רק כעבור מספר שנים בעת פדיון הפוליסה.
- בית המשפט קבע כי אף אם לא הוכחה עילת מצג השווא על כל רכיביה הרי בנסיבות העניין יש לאשר לתובע פיצוי שיהלום תחושות צדק והגינות ולפיכך פסק לזכות התובע סכום שלך 20,000 ₪.
