מר לפיד (להלן: "הנפגע"), פחח מיזוג אויר בעיסוק ובעל עסק למיזוג אויר, היה מבוטח במנורה בפוליסת ביטוח חיים הכוללת כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה (להלן: "נספח אובדן כושר עבודה").
נספח אובדן כושר עבודה כולל מספר תנאים במצטבר לזכאות לתגמולי ביטוח.
האחד אובדן בשיעור של 75% מהכושר לעסוק בעסוק בפועל כאמור בהצעת הביטוח, השני אובדן הכושר בשיעור של 75% לעסוק בעיסוק סביר אחר והשלישי כי הנפגע אינו עובד בפועל בעיסוק כלשהוא תמורת שכר, תגמול או רווח.
מומחה שמונה מטעם בית המשפט, ד"ר סקולסקי, קבע כי התובע אמנם אינו כשיר לעיסוקו כפחח אולם בחלוף ששה שבועות מהאוטם לא איבד את כושר עבודתו לעבודות ניהול ו/או משרדיות (פרסום, שיווק, לקיחת מדידות, חשבונאות וכו').
לטענת הנפגע כתוצאה מאוטם שריר הלב מיום 24.7.2006 הוא איבד את כושר עבודתו עד דצמבר 2007 ולפיכך תבע תגמולי ביטוח בגין 14 חודשים (לאחר ניכוי תקופת המתנה).
מנורה טענה כי עוד קודם לאוטם שריר הלב עיסוקו של הנפגע היה בניהול ובעבודה משרדית ולפיכך לא איבד את כושר עבודתו. לחילופין טענה מנורה כי עיסוק של ניהול ופיקוח מהווה עיסוק סביר ודי בכך על מנת לדחות את התביעה.
לאחר שמיעת ראיות מצא בית המשפט כי הנפגע שולח ידו בעבודה ניהולית לרבות ניהול העסק, פרסום, קניות, שיווק, לקיחת מדידות, חשבונאות וכו'. כאמור מומחה בית המשפט מצא כי הנפגע כשיר לעיסוקים אלו.
בית המשפט קבע כי הנפגע לא עמד בנטל ההוכחה המוטל עליו להוכיח כי עובר לאוטם שריר הלב הוא עסק בעבודה פיסית ודי בכך על מנת לדחות את התביעה.
בית המשפט הוסיף כי אף אם תתקבל טענת הנפגע כי בשל האוטם נאלץ לעבור מעבודה פיסית לעבודה ניהולית עדיין לא יהיה זכאי לתגמולי הביטוח שכן עיסוק זה הינו עיסוק סביר בנסיבות העניין (ע"א 572/89 מוסה עדני נגד סהר פ"ד מז(2), 179, ע"א חסון נגד שמשון פ"ד נב(5), 146, ע"א (מחוזי תל-אביב) מנורה נגד פאר (נבו)).
לאור האמור לעיל דחה בית המשפט את התביעה.
