על המחלוקת באשר לתקופת אי הכושר של התובע כתוצאה מהתאונה וכן לשיעור נכותו התפקודית של התובע כתוצאה ממנה. טענות התובע בכל הנוגע לתקופת אי כושר העבודה נדחו כליל.
• התובע יליד 1966, קבלן שיפוצים בעיסוקו, בוטח במנורה בפוליסת ביטוח חיים מס' 40062085 הכוללת, בין היתר, כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה (עיסוק סביר) לרבות הרחבה למקרה של אובדן כושר עבודה בשיעור העולה על 25% ולמקרה של נכות מתאונה.
• ביום 25.4.2014 בזמן עבודתו באתר בנייה החליק התובע וכתוצאה מכך נפגע בבית החזה ובכתף שמאל (להלן: "התאונה").
• מנורה הכירה בתביעה ושילמה לתובע תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה בגין התקופה שמיום 26.5.2014 ועד ליום 30.9.2014.
• המשך התשלום נדחה לאור חוות דעת רפואית מאת ד"ר שוורץ סיגל, מומחית לרפואה תעסוקתית לפיה התובע כשיר לעבודה בהיקף מלא החל מיום 1.10.2014.
• לאור דחיית התביעה הגיש התובע תביעה משפטית לקבלת תגמולי ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה בגין התקופה שמיום 1.10.2014 ועד ליום 05.12.2015 ועבור נכות מתאונה בשיעור 15%.
• לאחר הגשת חוות דעת רפואיות ולאור הפערים מינה בית המשפט הנכבד את ד"ר אבי שזר, מומחה לכירורגיה אורתופדית שקבע נכויות, כדלקמן:
א. נכות זמנית בשיעור 100% בגין התקופה שמיום 25.04.2014 ולמשך שבועיים.
ב. נכות זמנית בשיעור 50% למשך 6 שבועות לאחר מכן.
ג. נכות זמנית בשיעור 30% למשך 4 חודשים.
ד. נכות צמיתה בשיעור 7.5% בחלוף הזמנים הנזכרים לעיל.
• הביטוח הלאומי הכיר בתאונה כתאונת עבודה וקבע כי לתובע נותרה נכות בשיעור 15%.
• התובע לא השלים עם חוות דעת מומחה בית המשפט.
• במצב דברים זה קבע בית המשפט דיון בו העידו תחילה התובע ומומחה בית המשפט, אשר הוזמן על ידי התובע, על מנת להציע בסיום הדיון הצעת פשרה.
• מומחה בית משפט לא שינה את דעתו ולפיכך היה צריך לשלם לתובע תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה בשיעור 7.5%.
• בהמשך ניהול התיק, בית משפט קבע כי יש לקבל את חוו"ד המומחה מטעמו ודין התביעה בגין אובדן כושר עבודה להידחות.
