התישנות תיספר ממועד קרות מקרה התאונה ותשלום תגמולי ביטוח בגין אבדן כושר עבודה, אינו מהווה הודאה בזכות לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות

בית משפט השלום בתל אביב – יפו

בפני כב' השופטת  בלהה טולקובסקי

לאנה

נ'

מנורה מבטחים ביטוח בע"מ

במקרה הנדון, הגיש המבוטח תביעה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות צמיתה שנותרה לו עקב תאונה, וזאת על פי נספח "נכות מתאונה" הנכלל בפוליסת ביטוח תאונות אישיות שהוצאה לתובע מטעם חב' הביטוח, הנתבעת.

הנתבעת, הגישה לבימ"ש בקשה לדחיית התובענה על הסף מחמת התיישנות.  לטענתה, התאונה ארעה בתאריך 14.4.2005 והתביעה הוגשה רק בתאריך 24.1.10, היינו, למעלה משלוש שנים ממועד אירוע התאונה. משכך, משהתביעה הוגשה בחלוף למעלה משלוש שנים ממועד ארוע התאונה, טוענת הנתבעת כי דינה להידחות על הסף מחמת התיישנות.

התובע טען מנגד כי דין טענת ההתיישנות להידחות מכמה טעמים שעיקרם:

1. טענת ההתיישנות הועלתה שלא בהזדמנות הראשונה לאחר קיום ישיבת מהות, לפיכך הנתבעת מנועה מלטעון אותה כעת.

2. טענת הנתבעת כי מרוץ ההתיישנות מתחיל ממועד ארוע התאונה, נוגדת את הוראת סעיף 2(ב) לחוזר המפקח על הביטוח הקובעת, בין היתר, מבטח לא יעלה טענת התיישנות אלא לאחר חלוף  תקופת ההתיישנות, שתמנה החל ממועד התגבשות הנכות.

3. התביעה הוגשה בעילות נוספות לרבות הפרת הוראות חוק אשר תקופת ההתיישנות לגביהן הינה בת 7 שנים.  

4. התובע הוטעה  מאחר וסוכן הביטוח, אשר שימש את ידה הארוכה של הנתבעת, לא קיים את חובתו לעדכן את התובע באשר לדרכי הפעולה מול חברת הביטוח, הימנעותו של האחרון מלמדת על מעשה פסול מצד הנתבעת באמצעות סוכן הביטוח.

5. אף אחת מן ההתכתבויות בין הנתבעת לבין התובע לא כללה "פסקת התיישנות" כנדרש בחוזר המפקח על הביטוח. 

6. מששילמה התובעת לתובע תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה על פי הפוליסה, יש לראות בכך משום הודאה בזכות, כמשמעה בסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

בימ"ש דן בטענות, בראיות שהוצגו בפניו ובהוראות הדין (סעיף 31 לחוק חוזה ביטוח), דחה את טענות התובע וקיבל את בקשת הנתבעת לדחיית התביעה עקב התיישנות. בימ"ש קובע כי:

1. פסיקת בימ"ש העליון בע"א 3812/91 ג'רייס נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ, פ"ד מח(3) 441, 454, קובעת כי מירוץ ההתיישנות מתחיל עם קרות מקרה הביטוח ומסתיים עם הגשת התביעה לבית המשפט. 
2. "קרות מקרה הביטוח" על פי פסק דינו של בימ"ש העליון (לאחר תקופה של מחלוקת ואי ודאות), בע"א 1806/05 הראל חברה לביטוח בע"מ נ' עזבון המנוח דוד אמיתי  (לא פורסם, 21.5.2008), מניין תקופת ההתיישנות מתחיל ביום ארוע התאונה באופן שאין רלבנטיות למועד התגבשות הנכות. מכאן שתקופת ההתיישנות, בת שלוש השנים על פי הוראות סע' 31 לחוק חוזה הביטוח, נמנית מיום ארוע התאונה,
3. במילים אחרות, בביטוח תאונה – מקרה הביטוח הוא ארוע התאונה שקרתה; בביטוח מחלה – מקרה הביטוח הוא המחלה שחלה בה המבוטח; ובביטוח נכות – מקרה הביטוח הוא הנכות שלקה בה המבוטח.
4. הלכה זו קיבלה אישור חוזר בפסקי דין נוספים של בימ"ש העליון (ר' רע"א 1395/00 צפריר נ' אררט חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 28.3.00), וברע"א 7551/09 בן אבי נ' הראל חברה לביטוח (טרם פורסם, 31.12.09)).
5. הסתמכות התובע על הוראת טיוטת חוזר המפקח על הביטוח, אינה במקומה מאחר ומדובר בטיוטא בלבד שלא השתכללה לכדי חוזר או הוראה מחייבת. למותר לציין כי אין בטיוטת חוזר של המפקח על הביטוח כדי לעמוד בסתירה מפורשת לפסק דין של בית המשפט העליון וטענה זו מוטב היה שלא נטענה משנטענה.
6. הטענה כי טענת ההתיישנות לא הועלתה בהזדמנות הראשונה, אינה יכולה לעמוד. טענת ההתיישנות נטענה באופן ברור ומפורש בכתב ההגנה שהוגש על ידי הנתבעת.
7. טענת התובע כי לא עודכן על ידי סוכן הביטוח באשר לדרכי הפעולה מול חברת הביטוח, לא נטענה בכתב התביעה ואף לא אומתה בתצהיר ולא נטען ולא הוכח כי הנתבעת הציגה מצג שווא באשר לכוונתה לשלם תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה ולא הונחה כל תשתית ראייתית התומכת בטענה להטעייה או הצגת מצב שווא בעניין ויתור על טענת ההתיישנות.
8. טענת התובע כי תביעתו מעוגנת בעילות חוזיות אחרות בהן הדין החל קובע תקופת התיישנות ארוכה יותר אינה מתאימה לתביעה זו.  עסקינן בחוזה ביטוח לגביו חל דין ספציפי – חוק חוזה ביטוח. זכאותו של מבוטח לתגמולי ביטוח נובעת ויונקת חיותה מחוזה הביטוח, עליו חלות הוראות חוק חוזה ביטוח הקובע תקופת התיישנות מקוצרת ולא ניתן לעקוף הוראת ההתיישנות האמורה על ידי הסתמכות על דיני החוזים הכללים.
9. אשר לטענה בדבר הודאת בעל דין בזכות, הרי שגם דין טענה זו להדחות. יש להבחין בין תביעה לתגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה לבין תביעת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה ומדובר בשתי עילות תביעה שונות. אשר על כן, תשלום תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה, אינו מהווה הודאה בזכות לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה.
10. נוכח ההלכה שנפסקה על ידי בית המשפט העליון ב"פרשת אמיתי", על פיה מרוץ ההתיישנות לתגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה מתחיל במועד ארוע התאונה כך שתביעה זו מתיישנת בחלוף שלוש שנים ממועד ארוע התאונה – דין תביעה אשר הוגשה לאחר חלוף תקופת ההתיישנות להדחות על הסף מחמת התיישנות.

לאור האמור, התקבלה בקשת הנתבעת ונדחתה תביעת התובע והוא חוייב תשלום הוצאות משפט.

לצפייה בפס"ד המלא הקש כאן