מדובר בתביעה שהוגשה נגד חברת הביטוח, נגד קרן הפנסיה של מנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, נגד מעסיקת התובעת סוכנות הביטוח "בינה" ונגד הבעלים לשעבר של הסוכנות שבהמשך הוסר מכתב התביעה.
התובעת, ילידת 1972 ופקידה לשעבר בסוכנות ביטוח בינה שהוגשה נגדה התביעה, מסרה לחברת הביטוח ביום 22.12.2010 בקשה לרכוש פוליסת מנהלים לצרכי צבירה של פיצויי פיטורין בלבד.
על גבי שאלון הצהרת הבריאות שהינו חלק מובנה בטפסי הקבלה לביטוח, נרשם "חסכון" ובהתאם לא מולא השאלון. במסגרת ההצעה מונה הסוכן (סוכנות "בינה") כשלוח התובעת.
בהתאם לבקשת התובעת, הופקה עבורה פוליסה שכללה צבירה של פיצויי פיטורין.
כתב התביעה הוגש לבית הדין לעבודה בעתירה לחייב את כל הצדדים בתשלום תגמולי ביטוח של אובדן כושר עבודה, לנוכח מחלת הסרטן שבה לקתה התובעת בחודש 3/2015, ובטענה כי לא הוקמה לתובעת פוליסה הכוללת כיסוי אובדן כושר עבודה. התביעה הוגשה על סכום של 454,184 ₪ וכן סעד הצהרתי לתשלום תגמולי ביטוח לעתיד.
עבור התובעת הוקמה תחילה קרן פנסיה במנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, אליה הופרשו גם תגמולים לצרכי צבירה ובהמשך נפתחה קופת פיצויים בלבד בחברת הביטוח, ואולם בהמשך למייל מיום 23.11.2014 שכתב מר רם רוזנטל לחברת הביטוח, הופנו מלוא ההפרשות של המעסיק למנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ לחברת הביטוח, רטרואקטיבית החל מחודש 1/2013.
חברת הביטוח קיבלה את הכספים ממנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ, ובהמשך תגמולים שוטפים, וכולם שויכו לפיצויי פיטורין.
לטענת התובעת, חברת הביטוח התרשלה בכך שלא ביצעה בדיקה נאותה עת קיבלה בחודש 11/2014 את ההוראה שלפיה יש לבטל רטרואקטיבית 23 הפקדות חודשיות למנורה מבטחים פנסיה וגמל בע"מ ולהעביר אליה את הכספים, ולא ביצעה בדיקה נאותה הכיצד עלתה ההפקדה החודשית מסכום של כ 957 ₪ בחודש לסכום של 1,725 ₪ בחודש (כאשר בשנים קודמות מדובר היה בהפרשות שנעו בין 480 ₪ ל-957 ₪).
לטענת התובעת, נסיבות אלה צריכות היו להפעיל בחברת הביטוח "נורה אדומה", ומשלא נערכו הבדיקות, נוצר מצב שבו התובעת הפכה להיות חברה לא פעילה בקרן, ונותרה ללא כיסוי ביטוחי למקרה של אובדן כושר עבודה ללא ידיעתה ונגד רצונה.
מטעם התובעת הוגשו תצהירה, תצהיר בעלה מר תמיר קלדרון ותצהיר עובדת לשעבר אצל בינה גב' אוקסנה קבקטון, וכן חוות דעת בעריכת ד"ר גולדנברג, מומחה בפסיכיאטריה וד"ר שלמה משה, מומחה ברפואה תעסוקתית. עוד הגישה התובעת חוות דעת מומחה אקטואר, מר תמיר לוי, שבחן את הפסדי התובעת בשתי חלופות, האחת על פי שכר פנסיוני בגובה שכר היסוד של התובעת בפועל הכולל בונוסים על הגעה ליעדים (17,045 ₪) והשנייה בהתבסס על השכר הפנסיוני הנקוב בתלוש השכר של התובעת (11,500 ₪), וקבע כי בהינתן השכר בפועל מדובר בסכום של 3,695,200.61 ₪ ובהינתן השכר הפנסיוני מדובר בסכום של 2,433,196.27 ₪.
מטעם סוכנות בינה הוגשו תצהירים של מר רם רוזנטל, זאבי רוזנטל, גב' רוזנטל יעל מרים וגב' איילת יונה, וכן חוות דעתם של ד"ר נועה קרת, מומחים בפסיכיאטריה וד"ר רורליך, מומחה ברפואה תעסוקתית, וכן מר אליאור וייסברג מומחה באקטואריה.
מטעם קרן הפנסיה הוגש תצהירו של מר גיא פליישמן, מנהל תחום זכויות עמיתים.
לאחר דיוני הוכחות ניתן פסק דין, ולהלן עיקרי קביעותיו:
א. הוראת מעסיקת בינה סוכנות לביטוח מיום 23.11.2014 לנתב את מלוא ההפרשות אליה, מנוגדת לחוק קופות הגמל, שעה שהתובעת לא עודכנה עליה.
ב. במצב דברים זה, לאור הוראות סעיף 30 לחוק החוזים, ההוראה אינה חוקית ובטלה מתחילה (VOID).
ג. משההוראה בטלה, יוצא כי בטלה גם ההוראה להעביר הפקדות עתידיות לחברת הביטוח, ובמצב דברים זה, יש לראות בתובעת כחברה פעילה בקרן הפנסיה בחודש 3/2015 עת התגלה כי חלתה בסרטן שכן באותה עת בוצעו בגינה הפקדות חודשיות (אם כי בפועל רק לחברת הביטוח ואלה כאמור סווגו כפיצויים בלבד).
ד. על כן, יחולו על התובעת וקרן הפנסיה הוראות תקנון הקרן שהיה בתוקף באותה עת.
ה. נקבע, כי המעסיקה בינה סוכנות לביטוח בע"מ תישא בהשבת כספי התגמולים (עובד ומעסיק) והפיצויים שנמשכו מקרן הפנסיה מחודש 1/2013 ועד ליום 15.6.2015.
ו. הובהר, כי שעה שנטען על ידי מר רם רוזנטל בשם המעסיקה כי לאור העברת הכספים לחברתכם בתקופה שמחודש 1/2013 ואילך אין הוא חב בתשלום פיצויי פיטורים נוספים לתובעת, יש לחייב את המעסיקה בהשבה של הכספים החסרים לקרן.
ז. במצב דברים זה שבו התובעת קיבלה פיצויי פיטורים ביתר (כל הסכום שצבר בחברתכם) והמעבידה חוייבה בהשלמת סכומים חברים לקרן הפנסיה בסכום של 34,787.5 ₪, חויבה המעסיקה בפיצוי מופחת בשל עוגמת נפש בסכום של 10,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 25,000 ₪.
ח. באשר לקרן הפנסיה, חלה עליה הקביעה לפיה ההוראה מיום 23.11.2014 בטלה (VOID), ועוד נקבע כי הקרן פעלה הן בניגוד להוראות חוק קופות הגמל הנוגעות לניוד כספים והן בניגוד להוראות התקנון הרלוונטי הנוגעות להחזרת כספים לעמית כפי שהיו בחודש 11/2014, ואף מטעם זה אין לתת תוקף להוראה.
ט. במצב דברים זה, נקבע כי הקרן תשלם לתובעת פיצוי בגין עוגמת נפש בסכום של 30,000 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסכום של 25,000 ₪.
י. באשר לחברת הביטוח, נקבע כי פעלה כפי שהתבקשה, הפיקה פוליסה לצבירה של פיצויי פיטורים, והתובעת אף אישרה בחקירתה הנגדית כי לא פנתה לחברת הביטוח בתביעה לתגמולי ביטוח לאחר שחלתה, שעה שלא היה לה ביטוח בחברה אלא רק קרן פיצויים.
יא. עוד נקבע כי על אף שההוראה מיום 23.11.2014 בטלה, אין לראות בחברת הביטוח כמי "ששיחקה בכספי התובעת כאילו מדובר ברולטה רוסית" כטענת התובעת, שכן החברה פעלה בהתבסס על הוראות מעסיקת התובעת.
יב. נקבע כי לא הוכח שלחברת הביטוח חובה בדין לבדוק את מקור הכספים המופקדים אצלה, וכי הטענה לפיה תקנות קופות הגמל מקימות חבות, מהווה הרחבת חזית ואף עומדת בסתירה לכתב התביעה.
יג. נקבע כי חברת הביטוח שימשה כמנתבת ההפקדות שהתקבלו מהמעסיקה, בין קרן הפנסיה לבין הפוליסה, ובכך פעלה כזרועה הארוכה של קרן הפנסיה ואין עילת תביעה ישירה נגד חברת הביטוח.
יד. על כן, נקבע כי התביעה נגד חברת הביטוח נדחית, אולם יחד עם זאת, נקבע כי היות ולא נחה דעתו של בית הדין מהתנהלות חברתכם, שהפיקה פוליסה לצרכי צבירת פיצויים בלבד, קלטה אליה תגמולים מקרן הפנסיה ללא עוררין ומבלי לברר ולוודא כי העברת התגמולים משם נעשתה כדין, לא ייפסקו הוצאות לזכות חברת הביטוח.
