מקרה לדוגמה בו בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע כי התובעת לא הוכיחה את התרחשות התאונה למרות שהתאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
1. התובעת בוטחה במנורה בשתי פוליסות ביטוח חיים הכוללות בין היתר כיסוי למקרה של נכות מתאונה.
2. לטענת התובעת, ביום 30.03.2014 בזמן עבודה, נפלה וכתוצאה מכך, סובלת מכאבי צוואר וגב עליון.
3. המוסד לביטוח לאומי, נפגעי עבודה קבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 22% בגין התאונה.
4. מבלי שפנתה תחילה לחברת הביטוח, הגישה התובעת תביעה לבית המשפט ובמסגרתה עתרה לקבלת תגמולי ביטוח בגין נכות מתאונה בשיעור 37%.
5. התובעת תמכה את תביעתה בחוות דעת רפואית מאת ד"ר גרטי אברהם, מומחה לאורתופדיה שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 42% בגין התאונה.
6. מטעם חברת הביטוח הוגשה חוות דעת רפואית מאת ד"ר ליאור דיין, מומחה לאורתופדיה שקבע כי לתובעת לא נותרה נכות צמיתה בגין התאונה.
7. לאור הפערים בין חוות הדעת, מינה בית המשפט את פרופ' סלעי, מומחה לאורתופדיה שקבע כי לתובעת נותרה נכות צמיתה בשיעור 2.5% בגין האירוע מושא התביעה.
8. התובעת לא השלימה עם חוות הדעת וביקשה לחקור את המומחה מטעם בית המשפט.
9. ביום 8.7.2021 התקיים דיון בבית המשפט במסגרתו נחקרו התובעת ומומחה בית המשפט.
10. לאחר הגשת סיכומים ניתן ביום 17.11.2021 פסק דין לפיו בית המשפט דחה את התביעה לאחר שקבע כי התובעת לא הוכיחה את התרחשות התאונה למרות שהתאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.
11. בפסק הדין קבע בית המשפט כי עדותה של התובעת לא היתה אמינה ונתגלו בה בקיעים שאינם מאפשרים לקבל את גרסתה לרבות באשר להיעדר גרסה אחידה באשר למועד התאונה. מהחקירה הנגדית עלה כי בהזדמנויות שונות נקבה התובעת במועד שונה לקרות התאונה ואף לא ידעה לתאר במדויק את נסיבות התאונה.
