בית משפט המחוזי בתל אביב דחה ערעור שהגיש המבוטח, תוך שהוא מעמיד את סוכן הביטוח במרכז האירועים ומקנה משקל מכריע להתנהגותו.
תמצית המקרה:
1. ביום 27.8.06 הגיש התובע תביעה כספית בסדר דין מקוצר, בה עתר לתשלום תגמולי ביטוח בשל אובדן כושר עבודה עד הגיעו לגיל 65 וכן להשלמות כספיות בגין תקופה בה קיבל פיצויי חודשי.
2. התובע היה זכאי לפיצויי חודשי שאכן שולמו לו, ברם חוזה הביטוח העניק לו זכות לתקופה מוגבלת בת 24 חודשים בלבד בהתאם לתנאי חיתום מיוחדים עליהם נחזה כי חתם (חולה סוכרת + זריקת אינסולין יומית בכניסתו לביטוח).
3. בתביעתו טען התובע כי אישור תנאי החיתום מזוייף וכי הובטח לו פיצויי עד גיל 65 כאמור, בהתאם להוראות הפוליסה. גרפולוגית מטעמו אישרה את הזיוף. לא הוגשה חוו"ד נגדית.
4. סוכן הביטוח טען בעדותו כי התובע עצמו חתם אולם בימ"ש לא קיבל את עדותו.
5. טענו כי לא משנה מי חתם, התובע או הסוכן – בשל היפוך שליחות הסוכן על פי מינוי כדין בהצעת הביטוח. בימ"ש קיבל את עמדתנו וקבע כי ידיעת הסוכן על ההגבלה כמוה כידיעת התובע.
6. עוד טענו כי אם אישור התנאים מזוייף, כי אז לא נכרת כלל חוזה ביטוח – בימ"ש קיבל את עמדתנו. עוד נטען כי אף מבטח לא היה מקבל את התובע לביטוח למעלה מ- 24 חודשים ובשל כך לא נגרם נזק ובימ"ש קיבל אף את עמדתנו זו.
7. ביהמ"ש השלום דחה את התביעה במלואה לרבות הטענה בדבר גובה הפיצוי וגם טענה בדבר ניצול חולשתו הבריאותית של התובע.
הוגש ערעור ובית המשפט המחוזי דחה אותו. החלטת המשפט המחוזי בתמצית:
נקבע כי סוכן הביטוח היה מורשה לטפל בהצעה לביטוח מטעם המבוטח ולטובתו ולמעשה הוא זה שגרם לקבלתו לביטוח בתנאים מיוחדים. ההרשאה ניתנה עלי ההצעה לביטוח בכתב, כדין.
נקבע כי "אלמלא מעורבותו של סוכן הביטוח, ההסכמה בדבר ביטוח מותנה לא הייתה מתקבלת כלל". עניין זה אף הוכח בהחלטות כתובות של חתם החברה.
מצ"ב פסק הדין – חשיבותו הינה לעניין חיזוק מעמדו המשפטי של סוכן הביטוח
לצפייה בפסק דין המלא – לחץ כאן >>
