התובע יליד 1967, סוחר רכבים בעיסוקו, מבוטח בחברת הביטוח בפוליסה הכוללת, בין היתר, כיסוי ביטוח למקרה של אובדן כושר עבודה מורחב לעיסוקו ולעיסוק סביר אחר עם תקופת המתנה בת 3 חודשים ופרנצ'יזה.
ביום 27.05.2009 התקבלה בחברת הביטוח הצעה לביטוח בצירוף הצהרת בריאות שבה התבקשתם על ידי התובע להפיק פוליסה הכוללת, בין היתר, כיסוי מסוג אובדן כושר עבודה. בהתאם להצעת הביטוח ולהצהרת הבריאות שהתקבלו הופקה הפוליסה.
בהצהרת הבריאות נשאל התובע, בין היתר, האם הוא משתמש ו/או השתמש בסמים או אלכוהול והאם סבל ממחלות ו/או הפרעות ו/או מומים כלשהם בנפש ובמצב הרוח, לרבות דיכאון, חרדה, מאניה דיפרסיה, ניסיון אובדני, מצב בו נדרש טיפול פסיכיאטרי ועל שאלות אלו השיב בשלילה.
ביום 29.03.2016 בדרכו לעבודה נפגע התובע כתוצאה מתאונת דרכים ולטענתו כתוצאה מהתאונה נחבל בראש, צוואר, ידיים וגב תחתון. בנוסף לכך, טוען התובע כי הינו סובל מירידה בשמיעה ומצב נפשי ירוד.
ביום 01.08.2016 פנה התובע לחברת הביטוח בבקשה למימוש זכויותיו עבור אובדן כושר עבודה בגין האירוע מיום 29.03.2016. במסגרת בירור החבות עלה כי טרם כריתת חוזה הביטוח, סבל התובע מבעיות נפשיות, טופל במחלקה פסיכיאטרית בבית החולים עפולה, נטל כדורים מסוג מלודיל, צרך אלכוהול והשתמש בסמים שונים.
בשנת 2001 המוסד לביטוח לאומי, מחלקת נכות כללית הכיר בנכות נפשית בשיעור 30%. בגין התאונה מיום 29.03.2016 מחלקת נפגעי עבודה קבעה כי לתובע נותרה נכות אורתופדית צמיתה בשיעור 10% (עמוד שדרה צווארי).
התובע הגיש תביעה לבית המשפט ובמסגרתה עתר לקבלת תגמולי ביטוח עבור אובדן כושר עבודה חלקי בשיעור 50% החל מיום התאונה למשך 8 חודשים בצירוף סעד הצהרתי לקבלת תגמולי ביטוח עד לתום תקופת הביטוח.
את תביעתו תמך התובע בחוות דעת רפואית מאת מומחית לרפואה תעסוקתית שקבעה כי התובע באובדן כושר עבודה החל ממועד התאונה ועד לתום שנת 2017
מטעם חברת הביטוח הוגשה חוות דעת רפואית מאת מומחה לרפואה תעסוקתית שקבע כי התובע היה באובדן כושר עבודה מלא למשך 3 חודשים. מעבר לכך, הוא היה כשיר לעיסוקו ולכל עיסוק סביר אחר.
לאור הפערים שבין חוות הדעת מינה בית המשפט כמומחית מטעמו את מומחית לרפואה תעסוקתית שקבעה, כדלקמן:
א. אובדן כושר עבודה מלא בגין התקופה שמיום 29.03.2016 ועד ליום 30.06.2016.
ב. אובדן כושר עבודה חלקי בשיעור 50% בגין התקופה שמיום 01.07.2016 ועד ליום 31.12.2016.
ג. החל מיום 01.01.2017 כשיר לעבודתו בהיקף מלא.
במקביל לתביעה נגד חברת הביטוח, הגיש התובע תביעה נגד מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ עבור אובדן כושר עבודה בשל טחורים ופיסורה החל משנת 2014, מבלי שציין כי אירעה לו תאונת דרכים בשנת 2016.
לאחר חקירת העדים והגשת סיכומים בכתב, ניתן פסק הדין אשר קיבל את כל טיעוני חברת הביטוח. בית המשפט הורה על דחית התביעה הן מחמת העדר הוכחת אובדן כושר עבודה לתקופות ובשיעורים הנטענים והן מחמת העלמת מידע. בית המשפט אף דחה את התביעה על פי כיסוי פרנצ'יזה (אשר היה מזכה את התובע בפיצוי עבור 8 ימי א.כ.ע) הן עקב שינוי חזית והן לגופו של ענין.
