בימ"ש המחוזי דן במסגרת ערעור1 שהוגש, בשאלה עקרונית שהעלה מבוטח בתביעתו כנגד חב' ביטוח והיא, האם חלה על המבקש להתקבל לביטוח חובת גילוי מידע יזום מצידו, בשלב שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח? המבוטח טען כי אין כל חובת גילוי לאחר החתימה על הצהרת הבריאות, כאשר כל השלבים שלאחר החתימה על הצהרת הבריאות, אינם ידועים למבוטח ואינם מצויים בשליטתו, כי חל איחור לא סביר בביצוע החיתום, כי בהתאם לחוק חוזה ביטוח, הדן בהחמרת הסיכון ומזכה את המבטחת בתרופות היה וההחמרה לא גולתה לה, אינו חל בביטוח חיים. בימ"ש דן בטענות הצדדים וקבע כי חלה על המבוטח חובת גילוי יזומה בכל השלבים שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח.
במקרה הנדון, מבוטח בוטח על ידי חב' הביטוח בפוליסת ביטוח חיים שכללה ביטוח אובדן כושר עבודה.
המבוטח, מכונאי רכב במקצועו, חלה במחלת קרוהן קשה, פנה לחב' הביטוח בדרישה לתשלום תגמולי ביטוח בטענה שאיבד לחלוטין ולצמיתות את כושר העבודה.
חב' הביטוח דחתה תביעת המבוטח שכן מחלת הקרוהן התגלתה אמנם לאחר חתימת המבוטח על הצהרת הבריאות, אך בטרם בוצע חיתום ובטרם נכרת חוזה הביטוח.
המבוטח הגישה תביעה לבימ"ש השלום2, במסגרתה הועלתה לראשונה הסוגייה העקרונית, האם חלה על המבקש להתקבל לביטוח חובת גילוי מידע יזום מצידו, בשלב שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח?
במסגרת בירור התובענה שבין הצדדים בבימ"ש השלום, הוכיחה חב' הביטוח כי מחלת הקרוהן אובחנה בטרם נכרת חוזה הביטוח. כן הוכח כי המידע הוסתר בכוונת מירמה, דבר הנדרש להוכחה במצב בו חלה חובת גילוי יזומה.
בימ"ש השלום קבע כי הגם שהמבוטח לא הפר את חובת הגילוי בשלב מתן ההצהרה, משהוכיחה חב' הביטוח כי המבוטח הפר חובת גילוי יזום בתקופה שבין מתן ההצהרה לכריתת חוזה הביטוח, דין תביעת המבוטח להדחות.
על פס"ד זה הגיש המבוטח ערעור לבימ"ש המחוזי.
במסגרת הערעור טען המבוטח כי אין כל חובת גילוי לאחר החתימה על הצהרת הבריאות. לטענת המבוטח מדובר בפוליסת מנהלים, כאשר כל השלבים שלאחר החתימה על הצהרת הבריאות, אינם ידועים למבוטח ואינם מצויים בשליטתו. לטענתו חל איחור לא סביר בביצוע החיתום. עוד טען המבוטח כי בהתאם לחוק חוזה ביטוח, סעיף 17 לחוק הדן בהחמרת הסיכון ומזכה את המבטחת בתרופות היה וההחמרה לא גולתה לה, אינו חל בביטוח חיים.
בימ"ש לאחר שמיעת טענות הצדדים וניתוח הפסיקה קיימת3, אימץ את קביעותיו העובדתיות של בימ"ש השלום וקבע כי חלה על המבוטח חובת גילוי יזומה בכל השלבים שלאחר חתימתו על הצהרת הבריאות ועד לכריתת חוזה הביטוח.
בימ"ש המחוזי קובע, כי סעיף 17 לחוק הדן בהחמרת הסיכון, הינו סעיף החל רק לאחר כריתת חוזה הביטוח. לפיכך עד לכריתת חוזה הביטוח חל סעיף 6 לחוק הדן בחובת גילוי טרם כריתת החוזה וכי מדובר בחובה נמשכת עד למועד כריתת החוזה.
התוצאה הנה כי ערעור המבוטח נדחה ופס"ד של בימ"ש השלום אושרר.
לצפייה בפס"ד המלא הקש/י על הע"ש 1
לצפייה בפ"ד המלא שניתן בערכאה ראשונה הקש/י על הע"ש 2
____________________
מחוזי (ת"א) ע"א עא 2108/06 כהן דוד נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ, בפני כב' השו' כב' א. קובו,מ. רובינשטיין,ע. צ'רניאק.
שלום (ת"א) ת.א. 164752/02 כהן דוד נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ בפני כב' השו' טולקובסקי.
ע"א 1064/03 אליהו נ' פיאמטנה; ע"א 282/89 רוטנברג נ' כלל פ"ד מו (2).
