1. התובע , רתך במקצועו, יליד 1962התקבל לביטוח לחסכון בלבד מחמת אבסס מוחי שנתגלה אצלו טרם הביטוח.
2. התובע תבע תגמולי אי כושר בטענה של הפרת חוזה ביטוח המבוסס על הצעה לביטוח בה התבקש ביטוח אי כושר, מצג שווא – הבטחה לביטוח אי כושר, והפרת חובה חקוקה לפעול בהתאם לצו הרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק.
3. הנתבעות טענו כי לא נכרת חוזה מחייב, כי לא נעשה מצג שווא הואיל והומלץ ביטוח בקרן פנסיה דווקא וכי קוימו הוראות צו ההרחבה בכפוף לזכות הבחירה של העובד הקנויה לו על פי דין.
4. נפסק כי קיימת חשיבות רבה למתן אפשרות בחירה למבוטח, בין ביטוח מנהלים לבין קרן פנסיה. שעה שהמבוטח בוחר במסלול מסויים, האחריות למסגרת הכיסוי נופלת עליו בלבד (נטל ההוכחה על המבטח והסוכן שלוחו).
5. בעניין הבחירה – תיעוד הפגישה עם המבוטח מהווה ראיה לכאורה לאמיתות תוכנה של השיחה עם המבוטח.בית המשפט מצא לנכון לשבח את התנהגות הסוכנת ואת עבודתה המקצועית שעה שהציעה למבוטח לפנות לקרן הפנסיה והחתימה אותו על פרוטוקול הפגישה איתו.
6. בית המשפט קבע כי התובע ידע שיש סיכון בפניה לחברת הביטוח שלא יקבלו אותו לביטוח אובדן כושר העבודה.
7. בית המשפט דחה את טענת התובע שסוכנת הביטוח או המעביד (מר שגיא בעצמו) יצרו מצג בפגישה, לפיו יהיה לו כיסוי ביטוחי של אובדן כושר העבודה.
8. בתוך כך נפסק כי "כשעסקינן בחוזה ביטוח, מעצם טיבו וטבעו, קיבול ההצעה, משמעו למעשה, השלמת הליך החיתום במסגרתו מגבשת חברת הביטוח את גמירות דעתה…"
9. "רק עם קביעת תנאי החיתום, לרבות תנאי הקבלה לביטוח וגובה הפרמיה, כפי שאמורים להיות מאושרים על ידי המבוטח…משתכלל המו"מ לכדי חוזה ביטוח"
10. וחשובה מאוד הקביעה לפיה "אין כל סתירה בין קביעת מועד הביטוח לבין השלמת הליך החיתום". הפרמיה מופקדת בחשבון כללי ורק לאחר החיתום נזקפת לפוליסה.
11. קיימת חשיבות לעובדה כי על המבוטח להיות מודע להליך החיתום.
12. קבלת מסמכים לצורך חיתום באיחור מטילה אחריות על המבוטח. הודעת דחיה בחלוף חודשיים ממועד קבלת המסמכים איננה חורגת מתחום הסביר.
13. בכל הקשור למעביד שעורך ביטוח לעובדיו, ככלל, מדובר בגורם "אדיש" מבחינת תוכן הביטוח וכל שעליו לעשות זה להפגיש בין סוכן מקצועי לבין העובד.
14. מבחינת הסמכות העניינית (הסמכות לדון בסכסוך שבין התובע לסילג'י) נקבע כי רק בית הדין לעבודה מוסמך לדון בסכסוך שבין עובד לבין מעבידו. יחד עם זאת נדחתה הטענה כי סילג'י צריכה לשלם את הסכום הזהה לסכום הנתבע מחברת הביטוח, בשל הפרת חובתה לבטח את התובע בקרן פנסיה מקיפה.
15. במצב דברים זה קיים סיכון לכאורה שהתובע יגיש תביעה דומה לבית הדין לעבודה.
16. בית המשפט קבע כי על הטוען לזכאות לתגמולי נכות מקרן הפנסיה לו היה מבוטח שם, להוכיח את זכאותו לתשלום מקרן הפנסיה ואת הסכומים להם הוא טוען. דנא, הוכח באמצעות אקטואר שהתובע לא היה מקבל תגמולי נכות גם מהקרן.בית המשפט קיבל את הטענה כי קיים קשר סיבתי בין מחלת האבסס במוח לבין מחלת האפילפסיה ומכאן שגם אם היה התובע מבוטח בקרן הפנסיה, לא היה זכאי לתגמולי ביטוח.
